עדה יונת וצוותה הרחב התגברו על קשיים רבים במהלך מחקרם ופיתחו  במכון ויצמן שיטה להקפאה מהירה של הגבישים בטמפרטורה של כ-185 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, כך שעמידותם לקרינה תעלה. טכניקה זו, קריו-קריסטלוגרפיה, נעשתה מאז לטכניקה יסודית בתחום. פיתוח נוסף היה השימוש בריבוזומים שמקורם בחיידק המצוי בים המלח בהמשך נעשה שימוש גם בחיידקים עמידים לטמפרטורות גבוהות, שחיים במעיינות חמים.

פיתוח נוסף היה סימונן של "נקודות התייחסות" בגבישי הריבוזומים באמצעות צברים של אטומים כבדים. פיתוחים אלו אפשרו את גיבושם של הריבוזומים, הקרנתם והבנת שלבי הפעולה בתהליך הסינתזה של חלבונים, ומכאן נדרשה עבודה

על שיפור ההפרדה (רזולוציה) של התמונות 

הצטברות הידע על מבנה הריבוזום ואתרי הפעילות השונים שבו אפשרה הבנה טובה יותר של דרכי פעולתן של תרופות אנטיביוטיות קיימות, ופיתוחן של תרופות חדשות. קריסטלוגרפיה של קרני X על ריבוזומים שהוצאו מחיידקים, אשר טופלו קודם לכן בתרופות אנטיביוטיות שונות, אפשרה הבנה טובה יותר של מנגנון הפעולה של התרופות השונות 

 ב-2012 הביעה יונת את חששה מכך שחברות התרופות לא ישקיעו מאמצי מחקר בפיתוח אנטיביוטיקה חדשה, משיקולים כלכליים, והאנושות עלולה לחזור לעידן שלפני המצאת האנטיביוטיקה בתוך 20–30 שנים